אז אמרו. אז מה?

לפעמים אין ברירה אלא לתהות האם החברה בה אנו חיים מעדיפה להתעלם בכישרון יהודי ידוע מכל הבעיות הבוערות והחשובות כמו למשל העובדה שהרבה אנשים בישראל לא חולמים אפילו לרכוש דירה ורבים מהם נאבקים לגמור את החודש, או למשל העובדה שקשה מאד למצוא עבודה במדינה הזו או למלא את המקרר בלי לרוקן את העיניים מדמעות על כמה שהמצב לא פשוט.

אך משום מה נדמה שמה שמעסיק את כולם בזמן האחרון זה מה שההוא אמר ומה שהשרה ההיא ענתה לו, או מה שאיזה הוגה דעות שנוי במחלוקת כתב על אירוע המנציח את זכר שלושת הנערים הי"ד רק בשביל לקבל עוד קצת תשומת לב שלילית או חיובית(מה זה משנה בעצם? העיקר שמדברים עליו יותר מאשר על אנשים שעושים דברים ולא רק כותבים או מייצרים כותרות סרק).

פתאום אנחנו חושבים שבמקום לטפל בביטחון האזרחים צריך לנסות למנוע את מלחמת התרבות, ובמקום לנסות למצוא מכנה משותף ואחדות מאז הבחירות שפילגו כל מחנה אפשרי- שוב נשמעים קולות שמכפישים חלקים נרחבים בעמנו בכינויי גנאי- ועוד פעם נדמה שלא למדנו כלום מאז מתן-תורה ושהמציאות "כאיש אחד בלב אחד" לא ממש אפשרית בישראל שנת תשע"ה.

כשהתיישבתי לכתוב את הטור השבועי שלי על אותם שני אנשים שעוררו כל אחד מסיבה אחרת ביקורת ציבורית על דבריהם ועל המילים בהן השתמשו כדי להביע את דעתם על נושאים לגיטימיים במדינה דמוקרטית- חשבתי לעצמי למה בעצם צריך להקדיש טור שלם שאני זוכה לכתוב רק פעם בשבוע- לשני אנשים שבעצם לא היה צריך לתת להם כזו במה ציבורית מלכתחילה? הרי מדובר במקרה אחד בכינוס מצומצם של אנשים שעוסקים במקצוע שנתפס בעיני רבים בציבור כמשהו קליל ומהנה אפילו שלגבי אותם אנשים זה מהות החיים שלהם ועל פי אמנותם כל פגיעה בתחום זה כמוה כהנחת צלם בהיכל- ובמקרה אחר באדם שמחפש למשוך אליו עניין בכל מחיר גם אם זה אומר לפגוע בידיעתו או שלא בידיעתו ברגשותיהם של בודדים או מגזרים שלמים. אז למה למען השם אני ועוד הרבה אנשים צריכים להתייחס לזה?, אז הם אמרו. אז מה?!

כששמעתי את אותו אדם קצת מתנשא קורא לציבור מסוים או כפי שהוא הסביר גם לכל אזרחי ישראל "בהמות", וכשקראתי את דברי האדם השני שהוציא מתחת ידיו משפט מזעזע שאיני יכול להרשות לעצמי לכתוב שוב על שלושת הנערים הי"ד, חשבתי על אכיש מלך גת. כשדוד המלך התחפש למעורער בנפשו כדי שאכיש לא יזהה אותו- אמר המלך לעבדיו: "הנה תראו איש משתגע, למה תביאו אותו אלי. חסר משוגעים אני, כי-הבאתם את-זה להשתגע עליי. הזה, יבוא אל-ביתי". ואם אותם שני אנשים חושבים שאמרתי שהם מתחזים ללא שפויים, אז אמרתי, אז מה. מי אני בכלל?